|
"למה בַּכַר?! למה בַּכַר?!", היתה אמא נדרכת בכל פעם שמישהו העז לשבש את שם המשפחה שלנו. "אנחנו בֶּכֶר. בַּכַר זה בכלל תורכי או בולגרי". בֶּכֶר תמיד צילצל לאמא יותר נכון ואריסטוקרטי - שלא לומר הרבה פחות פרענקי - ומי שלא הקפיד בהגיית השם, היה מסתכן בשיעור מזורז בדקדוק. "ויש לזה גם משמעות בעברית", היא היתה מטעימה עם קורטוב של ידענות גנאולוגית, "בֶּכֶר זה גמל צעיר".
