 |
| הסקוטלנד יארד בדרך. אורי בחתונה של יפתח בר |
הרחק מהבית, באנגליה, ככל הנראה בחתונה של יפתח בר. אם חייצ'ו היתה יודעת מה הלך שם - הסקוטלנד יארד היה כבר בתמונה.
יום חמישי, 29 בנובמבר 2012
מטבח מתוצרת kombinamade // ערן בכר
 |
| געגועים לסבנטיז? המטבח שלנו בשנות השבעים |
אבל סגנון ה-"kombinamade" נוסה, יושם, ורווח אצלנו בבית לאורך שנים, ואת תוצאותיו אנחנו הבנים נושאים איתנו עד היום, ולדאבוני גם חוטאים בו לעיתים. טוב, אולי אנחנו קצת יותר מתוחכמים - יודעים לטשטש אותו פן יעלו על עקבותינו.
אז אצל אבא זה הלך ככה: עיצוב מטבח ונגרות - יוסקה מנור (שימו לב לפורמאיקה בגוון הזית); ריצוף ואריחים - מתי הרצף התימני (בטח היה חייב לאבא כסף); אלומיניום - באדיבות עמי הוברמן (שימו לב לחלון מעל השיש - המטבח של מירה השכנה היה מעבר לקיר, סחתיין על התעוזה); חיפויי תקרה - עץ אורן טבעי בגוון אדי בישול וטיגון (הרעיון נלקח מחלל הכניסה שלנו, מה"הול", שם זה עבד מצוין, אז בטח גם פה); הכיסא בגוון ווש ירוק (מה הוא עושה פה? זה בכלל מחדר ילדים).
חבל, זה הורס את כל ההרמוניה.
חבל, זה הורס את כל ההרמוניה.
יום שני, 26 בנובמבר 2012
ברילנטין // ניר בכר
 |
| שיער, המחזמר. אורי בכר, 1955 |
| התערוכה העולמית של פריז 1900 הביאה לעולם את הדרגנוע ואת קו המטרו הראשון, אבל לא פחות חשוב - את בשורת הברילנטין, אותו נוזל שמנוני לעיצוב שיער, שעל פי הפרסומות היה "מחזיק כל שיערה במקומה, גם לאחר ערב שלם של ריקודי טוויסט סוערים". אבא שלנו היה מאמין גדול בברילנטין ובריקודים סלוניים, ועל-פי התמונה המוקדשת לאמא, יש אחיזה לסברה שגם היא האמינה באותם הדברים. אז נכון, עם השנים השיער החולי הזהוב של אבא הלך והקליש, אבל על הבלורית הנחושה הוא מעולם לא ויתר, גם כשנאלץ לשאת ולתת איתה על הסכמי עודפים או לאלף אותה במקלחת שעה ארוכה בשמפו ובמסרק. אורי בכר ג'וניור הוא היום בגיל שבו אבא שלנו הצטלם לתמונה ההיא, והוא מזכיר לנו אותו מאד, גם בזכות רעמת השיער והזקנקן שלא מביישים את הפירמה,
 |
ולנו הקרחים נותר רק לקנא.
ניר
יום ראשון, 25 בנובמבר 2012
צלם אותי מעשרים מטר // ניר בכר
 |
אורי וחיה בתפקיד פלין וטיילור, שנות הששים
אמא שלנו לא אהבה שמצלמים אותה, ואם כבר מתעקשים - אז לפחות ממרחק של עשרים מטר. נכון, היא לא באמת סבלה מצילומי פפארצי, אבל את הבדיחה על חוק עשרים המטר שלה- היא דווקא הקפידה לשלוף מול כל מצלמה. בדיעבד, קצת קשה להבין מדוע, שהרי באותה נשימה היא תמיד טרחה לומר שהיא מזכירה לאנשים את אליזבט טיילור (כאן בתמונה עם ארול פלין). |
יום שלישי, 20 בנובמבר 2012
סוסעץ // ניר בכר
 |
איפה יצחק קדמן, איפה? ניר, גינת הבית ברחוב עלומים ברמת גן, 1971 אני זוכר היטב את התמונה הזאת. לוקחים ילד בן חמש, תולים אותו על גזע עץ בחצר בשביל הצחוק, והוא בוכה ובוכה ומבקש בתחנונים לרדת. אני לא זוכר מי המנוול שעשה לי את זה - גילי, ערן, או אולי שניהם - מה שבטוח, נשארתי עם טראומה לכל החיים. עובדה. זאת היתה הפעם האחרונה שלבשתי סנדלים וגרביים. ניר |
יום שבת, 3 בנובמבר 2012
יום חמישי, 1 בנובמבר 2012
הירשם ל-
רשומות (Atom)