יום שלישי, 12 בפברואר 2013

בֶּכֶר במובן בַּכַר // ניר בכר

מוצא הבכרים מפינסק. מימין: סבא רבא אברהם בכר בשבי הגרמני, 1915; סבא צבי בכר, 1930 בקירוב
"למה בַּכַר?! למה בַּכַר?!", היתה אמא נדרכת בכל פעם שמישהו העז לשבש את שם המשפחה שלנו. "אנחנו בֶּכֶר. בַּכַר זה בכלל תורכי או בולגרי". בֶּכֶר תמיד צילצל לאמא יותר נכון ואריסטוקרטי - שלא לומר הרבה פחות פרענקי - ומי שלא הקפיד בהגיית השם, היה מסתכן בשיעור מזורז בדקדוק. "ויש לזה גם משמעות בעברית", היא היתה מטעימה עם קורטוב של ידענות גנאולוגית, "בֶּכֶר זה גמל צעיר".
אמא תמיד צודקת, שהרי נאמר בישעיהו פרק ס' פסוק ו' - "שִׁפְעַת גְּמַלִּים תְּכַסֵּךְ, בִּכְרֵי מִדְיָן וְעֵיפָה כֻּלָּם מִשְּׁבָא יָבֹאוּ", אלא שככל הידוע לנו בערבות פינסק - מוצא המשפחה ומקור השם מצד סבא צבי, אביו של אבא - לא נצפו מאז יציאת מצרים גמלים כלשהם, צעירים או קשישים.
לימים למדתי ש-BECHER בגרמנית זה גביע מכסף; שהשם נפוץ מאד בגרמניה; שאולריך בכר הוא סופר ומחזאי ידוע ושקורט בכר הוא קצין אס-אס שנשא ונתן עם קסטנר על עסקת השחרור של יהודי הונגריה. מה הפלא שאחות בית הספר היתה מזועזעת, כשבמכון גתה ביקשו שאביא אישור שאין לי מחלות לפני ששלחו אותי לגרמניה. 
בביקור בפראג אחרי נפילת הקומוניזם, התרגשתי לגלות שליקר העשבים הלאומי של צ'כיה נושא את שם משפחתנו. למען האמת, זה כבר נשמע לי הרבה יותר קרוב למקור. סבא ואבא ידעו ואהבו להעריך אלכוהול טוב. נדמה לי שזה גם עבר בירושה אל הדור שלנו. 
אבל כל זה לא עזר לפזר את הערפל, וכשניסינו לדלות מסבא צבי מידע נוסף על אבות אבותיו, נאלצנו להסתפק בתיאורי שטעטל עליזים בסגנון טופלה טוטוריטו וליפא העגלון. ֿ
בכרים, הם בכל מקום. מימין, בכיוון השעון: בחאר, ספרד; קצין אס-אס קורט בכר; עבודה של ברנד והילה בכר; ליקר בכר; הסופר רודולף בכר
הכתובת הבאה היתה בית התפוצות, לשם פנתה גיסתנו ליסה במסגרת עבודת שורשים של אורי ג'וניור. חיים גיוזלי, האחראי על מאגרי המידע, עזר לשפוך אור על תפוצת השם וסיפר שהוא היה מקובל באזורים רבים בפולין, בלרוס ומערב אוקראינה (תחום המושב לשעבר) - ובעיקר בלובלין, זמושץ', חלם, בילגוראי, אבל גם בוורשה ובקוברין, הסמוכה לפינסק. "השם בכר הופיע במקביל במספר מקומות, ולכן יש להניח שאנשים שנשאו אותו לא בהכרח היו קרובי משפחה", הסביר גיוזלי. "וכמו כל שם נפוץ בקרב יהודי אשכנז - הרי שככל הנראה גם השם בכר נגזר מעיסוק". 
לנו לא ידוע על יצרני גביעים במשפחה - בהנחה שלא סופרים את אלה של גילי וערן מהשיט ואת המדליה מפח שקיבלתי במירוץ גבעתיים - אבל לפי אתרי גנאולוגיה שונים זו לא האפשרות היחידה: בכר, מסתבר, הוא אכן שם נפוץ של בעל מקצוע בגרמניה, אבל לא של גביעים, אלא של כלי שיט מעץ. נו, וככל שזה נוגע לבכרים מהגלגול הזה, זה כבר נשמע הרבה יותר הגיוני.
אז זהו, שלא. בכרים נוצרים שעסקו בבניית סירות היו בגרמניה עוד לפני שהבכרים היהודים גורשו לשם מספרד במאה ה-15, ובהנחה שאבות אבותינו היו יהודים ולא מומרים - גם סבא של סבא נולד בפינסק היהודית - חזרנו לנקודת ההתחלה. 
כן, אין עוד דרך להימלט מזה. בַּכַר? בֶּכֶרבֶּכַר? אחים אנחנו, אוכלי בורקיטס היננו, וכולנו הגענו מהעיר בחאר (BEJAR) במערב ספרד. לפני מספר שנים נערך בעיר כנס גדול של צאצאי העיר הנושאים את שם המקום, וזה כולל את השם בז'ראנו. "בקסטיליאנית של ימי הביניים, בימים שהיהודים עדיין חיו בספרד, נהגו לבטא את העיירה בצורת בז'אר, על-פי כללי ההגייה המקובלת עד היום של האות J בלדינו", מוסיף גיוזלי מבית התפוצות.
לפי החוקיות הגנאולוגית הזאת, אפשר לסבך את העלילה עוד יותר ולקבוע שמוצאם של חלק מהבכרים הוא בכלל בעיר בז'ה (BEJA) בדרום פורטוגל, המתהדרת בקהילה היהודית העתיקה ביותר במדינה. 
חברי פורום נוסטלגיה של "תפוז" תרמו השבוע פיתול נוסף לרומנסרו הספרדי הזה: ובכן, לא גביעים ולא פנטופלך (גם מקורה של המילה האידית הזאת - בספרדית). בכר, מזכירים שם, הוא ראשי תיבות של בן כבוד (ה)רב. האגדה מספרת שכשילדי האנוסים בבלקן ובמזרח אירופה ביקשו לחזור ליהדות, שלפו להם את מבחן "מיהו יהודי" האולטימטיבי. מי שענה על המקום: "ב.כ.ר - בן כבוד הרב", התקבל מיד. 
זאת ועוד: היהודים הראשונים שהתיישבו בדרום מזרח-פולין, בעיר זמושץ', הגיעו מספרד, שם נולד ויצר סופר האידיש בעל השם הלא כל-כך אשכנזי י"ל פרץ. בזמושץ עומד עד היום בית הכנסת הספרדי העתיק שנבנה לקראת סוף המאה ה-16.
ושם, כמו בכל בית כנסת בעולם, כשמגיעים לפרשה ה-11 בספר בראשית, פרשת וַיִּגַּשׁ, המסכמת את מסכת חייו של יוסף, מזכירים בפרק מ"ו, פסוק כ"א, את צאצאיו של בנימין - וביניהם אחד, בֶּכֶר, שהעמיד אחריו לא פחות מתשעה ילדים, שאחד מהם, אולי, הוא האבא הקדמוני שלנו. מקורו של השם בשורש ב.כ.ר - להקיץ או להבשיל מוקדם, בדומה ל"ביכורים", "בכורה" וגם הבכר ההוא שהולך על ארבע, הבן הצעיר של ספינת המדבר. 
אז מה היה לנו: יצרני גביעים, בוני סירות, צאצאי אנוסים, בני רבנים, ואולי הכל ביחד. מבולבלים? גם אנחנו. כבר אמר שלום עליכם - קשה להיות יהודי (באידיש זה נשמע יותר טוב). 



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה