יום שבת, 1 בדצמבר 2012

חוויות עם סבתוש // דריה בכר

קודם כל - שנת צהריים. הדר ואני בגיל הטיפשעשרה (צילום: אורי גרשוני)
קיץ 2006, אני, דריה, בת חמש וחצי, והדר, רק בן שלוש וחצי,  מבקרים אצל סבתא ברמת גן. חיפשנו מה לעשות. מצאנו בעיתון מודעה על הסרט "הרפתקאות פליקס 2". כלומר, פליקס הארנב. 
החלטנו שזה הסרט שאנחנו רוצים לראות, וסבתא אמרה: "אז בואו נלך לסרט, אבל קודם כל - שנת צהריים". אלא שהדר ואני 
פשוט לא הצלחנו להירדם מרוב התרגשות, אז סבתא שמה לנו מאוורר בחדר, אולי זה יעזור לצנן את ההתרגשות. 
בסוף, למרות שהיינו קצת עייפים, נסענו לקניון איילון, אבל כשהגענו אמרו לנו שלא נשארו כרטיסים. איזה באסה! סבתא, שראתה שאנחנו מאוכזבים, מיד אמרה: "חבר'ה, לא נורא, בואו, אני אצ'פר אתכם בגלידה". נורא שמחנו. מה יותר טוב מגלידה שוקולד-וניל לשיפור מצב הרוח!

הרפתקאות סבתוש בעין הוד. עם אורי והדר (הדר!)
כן, סבתא לא כל-כך אהבה לראות אותנו עצובים. תמיד, היא אמרה, עדיף עם חיוך על הפנים. מדי פעם, כשהיינו באים אליה, היא היתה מפתיעה אותנו עם ביצת קינדר (או יוגורט "גמדים" בטעם תות או בננה. יאמי!). 
איזה זכרונות יפים נשארו לנו ממנה!.....
דריה


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה