קודם כל - שנת צהריים. הדר ואני בגיל הטיפשעשרה (צילום: אורי גרשוני) |
החלטנו שזה הסרט שאנחנו רוצים לראות, וסבתא אמרה: "אז בואו נלך לסרט, אבל קודם כל - שנת צהריים". אלא שהדר ואני
פשוט לא הצלחנו להירדם מרוב התרגשות, אז סבתא שמה לנו מאוורר בחדר, אולי זה יעזור לצנן את ההתרגשות.
בסוף, למרות שהיינו קצת עייפים, נסענו לקניון איילון, אבל כשהגענו אמרו לנו שלא נשארו כרטיסים. איזה באסה! סבתא, שראתה שאנחנו מאוכזבים, מיד אמרה: "חבר'ה, לא נורא, בואו, אני אצ'פר אתכם בגלידה". נורא שמחנו. מה יותר טוב מגלידה שוקולד-וניל לשיפור מצב הרוח!
הרפתקאות סבתוש בעין הוד. עם אורי והדר (הדר!) |
איזה זכרונות יפים נשארו לנו ממנה!.....
דריה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה